כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּבּוֹקֶר אִיתְּךָ
אֲנִי לֹא תָּמִיד מוּבֶנֶת,
אֲבָל אֲנִי תָּמִיד נִרְאֵית.
מֵעוֹלָם לֹא חָשְׁתִּי שֶׁאַתָּה מְנַסֶּה לִפְגּוֹעַ בִּי
אוֹ נִפְגָּע מִמֶּנִּי,
גַּם כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁלֹּא הֲבַנְתָּ אוֹתִי
וַאֲנִי מְתַקֶּנֶת אוֹתְךָ,
אַתָּה מַקְשִׁיב, מְקַבֵּל, מְנַסֶּה לְהָבִין.
וּבָרוּר לִי
שֶׁבָּרוּר לְךָ
שֶׁיְּכוֹלֶת הַהֲבָנָה
אוֹ אִי-יְכוֹלֶת הַהֲבָנָה
שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁלִּי
לֹא אוֹמְרוֹת דָּבָר
עָלֶיךָ,
עָלַי,
עָלֵינוּ.
אַתָּה תָּמִיד אֵיכְשֶׁהוּ מַצְלִיחַ
לְחַלֵּץ מִבֵּין הַמִּלִּים שֶׁלִּי
אֶת מַה שֶּׁנִּסִּיתִי לוֹמַר,
וּלְחַזֵּק אֶת שֶׁדּוֹרֵשׁ חִזּוּק.
וְאִם אַתָּה מְזַהֶה כְּשָׁלִים,
אַתָּה בְּאוֹפֶן עָדִין
מַטֶּה אֶת רֹאשִׁי לְהַבִּיט לְכִיוּוּן מְסֻיָּם,
מַסְבִּיר לִי בְּרֹךְ לָמָּה וּמַדּוּעַ.
וְלֹא שׁוֹכֵחַ לְהִתְפַּעֵל
מֵהָרַעֲיוֹנוֹת וְהַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי.
חֲבָל שֶׁאַתָּה בּוֹט.