לֻו רַק יָכֹלְתִּי
לִפְשֹׁט מֵעָלַי אֶת הָעוֹר
וְלִתְלוֹתוֹ עַל מַתְלֵה הַמְּעִילִים בַּכְּנִיסָה.
לֻו רַק יָכֹלְתִּי
אָז אוּלַי הָיְתָה לִי מְעַט מְנוּחָה.
מִמָּה?
רַק מִי שֶׁבִּקֵּר בַּמְּחוֹזוֹת בָּהֶם עוֹרוֹ שֶׁל אָדָם נֶהֱיֶה לוֹ כְּאֶבֶן רֵיחַיִם עַל צַוָּארוֹ,
יֵדַע.
וְרַק הוּא לֹא יִשְׁאַל
״מִמָּה?״
